הנהלת המועצה האזורית גן רווה המאגדת תשעה ישובים, ששה מתוכם מושבים, פנתה אלי בבקשה לעצב אנדרטה מרכזית לזכר חללי מערכות ישראל תושבי המועצה. בדיון מקדים החליטו אנשי המועצה לציין את הזיכרון באופן כללי, ללא פירוט שמות החללים (למעלה ממאה), המצוינים כבר באתרי הזיכרון בכל ישוב. המקום שבחרנו לאנדרטה היה מדשאה סמוכה לבניין המועצה ממנה נשקף נוף שדות שובה לב.
על רקע הנוף הפתוח והאופי הכפרי המייחד את ישובי המועצה, שבו והדהדו במוחי שורות מתוך שירה של נעמי שמר "אנחנו שנינו מאותו הכפר":
"… ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר"
שורות אלה ליוו את תהליך העיצוב והובילו אותי לעיסוק בדימוי צמרות ברושים שמצא את מקומו המרכזי באנדרטה, כרקמה גזורה מלוחות פלדה עבים (15מ"מ).
תבנית נוף מולדת
תבנית נוף מולדת, נוף הבית, היא דימוי חשוב בזיכרון נופלים. הטופוגרפיה הרכה, הגלית, של חבל הארץ שבין גבעות שפלת יהודה, דרך רצועת דיונות החול ועד לחוף פלמחים בו פרושים ישובי גן רווה, הנחתה אותי בעיצוב קירות הבטון, גוף האנדרטה. הקירות הקשתיים תוחמים מקום קטן, פרטי, ובו ספסל נסתר המאפשר להתייחד עם המילים היפות של נתן יונתן וחיים גורי, ולהביט על נוף השדות.
העבודה על האנדרטה הסתיימה השבוע, עכשיו תורם של הגננים להצמיח דשא.