top of page
  • תמונת הסופר/תdor izraeli

גן המנהיגים- כך הכל התחיל

בקיץ 2008, לאחר 25 שנה כראש עיריית ראשון לציון, בשלהי כהונתו כפי שיתברר מספר חודשים מאוחר יותר, חנך מר מאיר ניצן את פרי יוזמתו – גן המנהיגים, או פארק מנהיגי האומה כפי שנקרא בתחילה. גן המנהיגים עוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" בראשון לציון, סמוך לכביש 4 המפריד בין מערב העיר למזרחה. הגן תוכנן בידי אדריכל הנוף חיים כהנוביץ'.


והשאר היסטוריה

זה התחיל מטלפון ממנהל החברה הכלכלית ראשל"צ דאז, רמי דואני, ששאל אם אנחנו יכולים לתכנן לוחות אבן, ועליהם קורות חיי מנהיגי ישראל שימוקמו בגן ציבורי חדש המוקם בראשון לציון. אמרנו שכן, (אנחנו כמעט תמיד אומרים כן...) וכשנכנסנו לעובי הקורה החלטנו שלגן הזה מגיע אולי יותר. כך נולדו חצרות המנהיגים, הכוללים את סיפור חייהם, חתימתם ודיוקנם של מנהיגי ישראל.

ראש העיר בחר להנציח 6 מנהיגים ציוניים בולטים: הרצל, ז'בוטינסקי, ויצמן, בן גוריון, בגין ורבין. בטקס חנוכת הגן, טענה אורחת הכבוד ח"כ דליה איציק, שמילאה אז את מקום נשיא המדינה, שחסרה אישה על הקירות.

כך בא לעולם חצר נוספת, שביעית במספר, בה מתנוסס קיר גולדה, שהוספנו חודשים מספר לאחר פתיחת הגן לציבור.


פרויקט חצרות המנהיגים הוליד שני פרויקטים נוספים באותו גן: עמוד האש ושער האומות

לאחר אחד מסיוריו של ראש העיר, במהלך העבודות בגן, התבקשנו לעצב אלמנט מרכזי, משולב במזרקה שיוצב בבריכה המרכזית בגן. בחרנו בסמל מנהיגות תנכי שנראה לנו הולם – עמוד האש, ויצרנו פסל אלומיניום בגובה כ 4.5 מטר הכולל מעגל עמודים נפחיים דמויי להבה, במרכזו סילון מים. העמודים מצופים בכמה שכבות של הגנה שישמרו עליהם בסביבה הרטובה בה יוצבו, ובגימור אדום.

תוך כדי עבודה על חצרות המנהיגים ועמוד האש, נחשפנו לנושא נוסף ברשימת הנושאים המיועדים להנצחה בגן המנהיגים: ההחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר. לשמחתנו אומצה הצעתנו להציב בכניסה לגן את שער האומות, המציג את דגלי כל המדינות שתמכו בהקמת מדינת ישראל. להכנת הדגלים קדמה עבודת תחקיר לא פשוטה של הדגלים הרלוונטיים. חלק מהמדינות אינן קיימות עוד, או שהחליפו מאז את דגליהן הלאומיים. הדגלים הודפסו בהדפסה ידנית קרמית על אריחים ששובצו בקיר השער. בשער משובצים גם סמל האו"ם במגזרת מתכת ולוח טקסט.

בטקס לציון מלאת 60 שנה להחלטה באו"ם על תכנית החלוקה נחנך הגן. במהלך טכס חנוכת הגן, חזר מר ניצן על כאחד מעמודי התווך של תפיסתו: "עיר מחנכת את תושביה באמצעות אתריה".

בשבת חורפית, 5 שנים לאחר פתיחת הגן, מתוך סקרנות, טיילתי במשך כשעה בגן כדי לראות אם קונצפט המוזיאון הפתוח של מאיר ניצן עדיין "עובד". גיליתי להפתעתי מספר רב יחסית של אנשים המטיילים בחצרות המנהיגים וקוראים בעניין רב את התכנים שעל קירותיהם.

ראו צילומים:





11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

על מקום, זהות ושייכות

בימים אלה ממש אנחנו עמלים על הכנת שלטי כניסה חדשים בכניסות למזכרת בתיה. שלטי כניסה לישוב הם מעין תמצית זהות, איך העיר (או המושבה במקרה זה) תופסת את עצמה, איזו תדמית היא רוצה ליצור בעיני הבאים בשעריה,

קצת יותר מהנצחה

רעיון אתרי ההנצחה עלה במוחם של בני אדם כבר בשחר ההיסטוריה הידועה לנו. השאיפה להשארת זכר מתריסה נגד זמניות החיים בניסיון חסר סיכוי לגעת בנצח. זהו כנראה צורך טבוע בנו, כמעט צורך ביולוגי. אך לעיתים, יש ב

גן המנהיגים ומדיניות הנצחה - מבט לאחור

לפני כ 3 שנים, במסגרת לימודי בתוכנית לעיצוב אורבני בבצלאל, הכנתי עבודה תאורטית על הנצחה אזרחית ולאומית. כשעסקתי בחומרים, לצורך הבנת תהליכי קבלת ההחלטות של המנהיגות העירונית בנושאי הנצחה לאומית (גן המנ

bottom of page