top of page
  • תמונת הסופר/תdor izraeli

על מקום, זהות ושייכות

עודכן: 11 ביולי 2022

בימים אלה ממש אנחנו עמלים על הכנת שלטי כניסה חדשים בכניסות למזכרת בתיה. שלטי כניסה לישוב הם מעין תמצית זהות, איך העיר (או המושבה במקרה זה) תופסת את עצמה, איזו תדמית היא רוצה ליצור בעיני הבאים בשעריה, ובמה מתאפיינת זהותה, או במילים אחרות: במה היא שונה ומיוחדת יחסית לערים או ישובים אחרים בסביבה הקרובה, בארץ ובעולם.

בשל כך, כל החלטה עיצובית במהלך יצירת שלטי כניסה יישוביים מחייבת התעמקות ובדיקה במהות המקום, ערכיו, מאפייניו וזהות תושביו. במקרה של מזכרת בתיה – עבודת ההכנה הייתה יסודית וממושכת במיוחד מתוקף העובדה שאני תושב המקום למעלה משני עשורים...

מזכרת הבתיה- הגדרת זהות

מזכרת בתיה כניסה מערבית

נכס הזהות העיקרי של מזכרת בתיה הוא ללא ספק גילה המתקדם, יחסית למרבית הישובים הישראלים האחרים. עומק היסטורי הוא תמיד נכס שאי אפשר להפריז בחשיבותו לעיצוב מקום.

היסטוריה עשירה יוצרת תרבות מקומית ייחודית. תהליך התפתחות רב שכבתי משאיר סימנים במרחב המקומי, בנוף, בארכיטקטורה בתרבות ובמודעות המקומית. תושבי המקום, גם אם הצטרפו אליו מאוחר מאמצים את סיפור המקום ומרגישים חלק ממנו. "סימני גיל" כאלה אי אפשר לייצר באופן מלאכותי. העדר האותנטיות יוצר בהכרח מקומות מזויפים ופגומים.

קצת היסטוריה

מזכרת בתיה נוסדה ב1883 ע"י 18 משפחות חקלאים מרוסיה הלבנה בהנהגת הרב שמואל מוהליבר. במהלך התפתחותה רצופת האתגרים השכילו פרנסיה לבנות ולשמר מבנים ציבוריים המעניקים לה ייחוד ויופי. הבחירה הייתה לייצג את המושבה באלמנט שמשלב 2 עיקרים בזהותה: הכרמים, המטעים והשדות המקיפים אותה והעומק ההיסטורי המתבטא במבנים שבגרעין הישוב.

עיצוב שלט הכניסה

מזכרת בתיה כניסה מזרחית

מתוך רצון להציב בשערי מזכרת בתיה אלמנטים המתמצתים את סיפורה, החלטנו לייצג שני עיקרים בזהות המושבה: הכרמים, המטעים והשדות המקיפים אותה והמבנים שהוקמו בראשיתה. בחרנו באייקונים ארכיטקטוניים בולטים שבגרעין הישוב: בית הכנסת המקסים שתוכנן ע"י האדריכל פנחס ניט בסגנון אקלקטי, נבנה ב-1925 בעזרת הברון רוטשילד (נמצא עתה בתהליך שיפוץ לאחר שהוכרז כמבנה מסוכן), ומבנה בית הפקידים המרשים שהוקם ב-1892 ע"י פקידי הברון ושימש כמרכז ניהולי מקומי. לכשנידרש לטפל בכניסה השלישית המתוכננת, יתכן שנבחר להציב בה את הבאר האנטילית המייצגת את מערכת המים המרשימה שהוקמה בשחר ימי המושבה.

בחרנו ליצור תבליטים מיוצרים מאלומיניום מצופה, במרכזם דגמים מוקטנים של הבניינים, חלונותיהם מוארים בלילה, המוקפים במרחב חקלאי מפושט.

הפרויקט נמצא בשלביו הסופיים, לקראת התקנה בשבועות הקרובים.

והנה כמה תמונות להמחשה:




20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

גן המנהיגים- כך הכל התחיל

בקיץ 2008, לאחר 25 שנה כראש עיריית ראשון לציון, בשלהי כהונתו כפי שיתברר מספר חודשים מאוחר יותר, חנך מר מאיר ניצן את פרי יוזמתו – גן המנהיגים, או פארק מנהיגי האומה כפי שנקרא בתחילה. גן המנהיגים עוטף מצ

קצת יותר מהנצחה

רעיון אתרי ההנצחה עלה במוחם של בני אדם כבר בשחר ההיסטוריה הידועה לנו. השאיפה להשארת זכר מתריסה נגד זמניות החיים בניסיון חסר סיכוי לגעת בנצח. זהו כנראה צורך טבוע בנו, כמעט צורך ביולוגי. אך לעיתים, יש ב

גן המנהיגים ומדיניות הנצחה - מבט לאחור

לפני כ 3 שנים, במסגרת לימודי בתוכנית לעיצוב אורבני בבצלאל, הכנתי עבודה תאורטית על הנצחה אזרחית ולאומית. כשעסקתי בחומרים, לצורך הבנת תהליכי קבלת ההחלטות של המנהיגות העירונית בנושאי הנצחה לאומית (גן המנ

bottom of page