שכפול השכונות הגדול, עיצוב ויצירתיות

שוטו והתהלכו בארץ, וראו איך ההתפתחות האורבנית המהירה של ימנו הולכת ומאיצה, מולידה שכונות חדשות לבקרים, אנונימיות, שתבניתן זהה במידה שאינה מאפשרת הבחנה ביניהן. תהליכי עולם ה Big Data שאנו צועדים לתוכו, בהם משוקללת כמות אדירה של נתונים ומחוונים פונקציונאליים, מבססים אופטימיזציה ממוצעת מוחקת חריגות. התכנון ה"מתועש" של ימינו מעלים מאפיינים ייחודיים המבדילים בין שכונה לשכנותיה, בין עיר לשאר העולם. נדרשת פעולה מודעת הבוראת, או בוחרת, ומשמרת מאפיינים כאלה.

 

הנצחה וזיכרון במרחב האורבני

 

בריאת מאפיינים מרחביים

הצורך לברוא מאפיינים מרחביים מקומיים הוא צורך חדש למדי. בעבר התפתחו סביבות אנושיות במשך מאות שנים, באיטיות, שכבה אחר שכבה, דור אחר דור, נוצרה תרבות מקומית אוטנטית שהיא תוצר של פעילות ממושכת, שותפות חברתית ויצירה של הרבה בני אדם. ההצטברות הייחודית של מקום יצרה את זהותו ואפשרה לתושביו לראות בו בבואת עצמם, להזדהות ולהשתייך, ולמצוא בו בטחון קיומי. החיים המואצים בימנו אינם מאפשרים "בישול איטי" שכזה. שכונות וערים חסרות פנים קמות תוך חודשים בתהליך תעשייתי הכולל מחיקה ברוטלית של הסביבה שקדמה להקמתן.

פיסול סביבתי

בתמונה: עננים בכיכר ספרא, הצעה לתחרות. עברו לעמוד "פיסול סביבתי".

 

מצב עניינים זה מניח את האחריות האתית על הענקת "פנים" לעיר לפתחם של מעצביה. זוהי אחריות כבדה, אין להקל ראש בהשפעת איכות תוצריה על החיים בה, גם אם מתסכלת העובדה שלא יהיה בכוחם של מתכנניה ליצר תרבות מקומית אמתית ומלאה. במיטבם יצליחו ליצוק במקום משמעות, הד ואזכור לתרבות כזאת או גרעין להמשך התפתחותה.

מאפיינים מקומיים, שמקורם תרבות מקומית ויצירתיות, עשויים לנבוט מספקטרום רחב של תחומי ידע: סביבה, תרבות, כלכלה, היסטוריה, תאולוגיה, מיתולוגיה, מסורות מקומיות ועוד. בחירת פריט או פריטים מתוך מאגר הידע המקומי עשויה לשמש נקודת פתיחה בעלת ערך לתכנון. ובראייה כללית יותר - מגוון שכונות נבדלות, בעלות מאפיינים ייחודיים יוצרות עיר טובה יותר.

 

שלבי העיצוב במרחב הציבורי

"תבלין" היצירתיות חיוני לכל שלבי העיצוב. משלב העיצוב הקודם לתכנון עד שלב העיצוב הפוסט תכנוני, הדינמי, בעיצוב מהלך חייו הפעילים של המרחב הציבורי, ובפרויקטים של התחדשות עירונית. תהליך יצירתי מחולל "קפיצות דרך" אסוציאטיביות, מאפשר חריגות ובכוחו להסיט את המעצב משביל הלבנים המסותת של הרציונאליות שמוביל לכלליות אוניברסלית.

הדיון מתמקד בעיקר באיכות המרחב הציבורי. לעומת המרחבים הפרטיים שיתפתחו בהתאם לרצונם ודרישתם של התושבים תוך תאום, כמובן, הדפנות התוחמות את המרחב הציבורי. הטיפול במרחב הציבורי מחייב אתיקה תכנונית שחורגת מחוקי ההיצע והביקוש. בהעדר תהליך תרבותי אורגני מתמשך נדרשת פעולה עיצובית יזומה. זאת תמצית עיסוקנו בסטודיו שיגן. עיצוב יצירתי של המרחב הציבורי בתהליך תרבותי המבוסס על אמת מקומית שמטרתו להעניק למרחב אופי מקומי ייחודי, בלעדי, המאפשר הזדהות ויצירת שייכות לתושבים, ותחושת עניין בזהות המקום לאחרים המבקרים בו.