בין ידע ומידע בעיצוב עירוני

לפני כשבועיים השתתפנו אלון שיקאר ואני בכנס השנתי של איגוד המתכננים שנערך הפעם בתחנה המרכזית בתל אביב.

אלון (אדריכל) www.shika-arch.com, ואני הכרנו במסגרת לימודי התואר השני בבצלאל, ואנחנו חברים טובים ומשתפים פעולה מאז. החלטנו להציג בכנס תפיסה לא כל כך מקובלת על תפקיד המעצב האורבני בתהליך התכנון העירוני. מארגני הכנס שיבצו אותנו במושב בנושא ה"ביג דאטה" כלומר תכנון מבוסס מידע.

הרצאתנו נערכה בחדר לא גדול בלבירינט התחנה המרכזית, שרעד כולו בחוזקה ובאופן הזוי כל פעם שאוטובוס עלה במעלה הרמפות אל הרציפים למעלה, וכמו שצפינו, אכן עוררה ויכוח סוער בין תומכי גישתנו ה"פואטית" לבין תומכי התכנון האנליטי.

להלן עיקרי הדברים שאמרנו:

עיצוב עירוני

המאפיין הבולט בהתפתחות העיצוב האורבני המודרני במאה השנים האחרונות הוא מעבר מאוטופיה לאנליזה. את מקומו של הוגה העיר כבורא אולטימטיבי היוצר במו ידיו מעשה מרכבה אוטופיסטי תופסת זהות צנועה יותר המכירה במגבלותיה מול מורכבותו של המעשה.

אלא שההכרה בגבולות יכולתו של הוגה העיר מול מורכבותה אין פרושה נסיגה מההכרה של חיוניות חלקו בתהליך, אלא סיבה להגדיר את אופן פעולתו באופן מדויק יותר.

Big Data

במאה ה21 לנוכח כמויות המידע (Big Data) הנאגרות ללא פסק, יכולים מתכנני הערים ללמוד באופן מדיד וכמותי את אופן התנהלות הערים. מידע זה מתורגם לכלי תכנוני ועיצובי אשר בעזרתו ניתן לפתח ולשפר מודלים ומצבים עירוניים. האובייקטיביות והאינסופיות של שיטה זו מציבה בפני המתכננים והחוקרים העירוניים לא אחת את שאלה מהו המידע הרלוונטי ביותר ואיזה מידע אנו בוחרים לחלץ ולשם מה.

מושגיות יצירתית בעיצוב העירוני

אנחנו מבקשים לקדם פרקטיקה של חשיבה מושגית יצירתית כאסטרטגיה קריטית, טרום תכנונית, המניחה תשתית פרמטרית לברירת וניתוח המידע הנאגר. יצירתיות כדרך פעולה מאופיינת על ידי ראיה מקיפה, בו זמנית של שדה ערכים שכנים או ניגודיים. זוהי תכונה מכרעת לצורך עיבודו של ידע ראשוני לכדי פעולה מרחבית. מחקר מקום, עיבוד פניו הרבות, עימות ערכיו זה בזה וניסוח מושגים מרחביים המבטאים תובנות עמוקות אינם יכולים להתבצע אלא באמצעות חשיבה יצירתית.

באמצעות פעולות כאלה אפשר ליצור מרחב (סמלי, מדומיין) שהוא מרחב פואטי היוצר זהות מקומית ומניח תשתית להתפתחות העיר בעתיד.  

כך, אנחנו מאמינים, תיתכנה ערים בעלות איכות ייחודית, המייצגות באופן תרבותי את החברה השוכנת בהן.

תכנון ערים- עיצוב אורבני

תכנון ערים 2

הלכה למעשה

אנחנו מציעים לאמץ את שיטת הניתוח המקובלת בתחום השימור:

ראשית: חילוץ הערכים (values) שבמהות המקום מתוך הידע המוקדם והמידע הנאגר. בחינתם עפ"י תפיסת עולם, תוך עמידה על המובהקות שלהם ועל ייחודם המקומי.

שנית: בחירת מאפיינים (attributes) המייצגים אותם. אותם מאפיינים לאחר שהופשטו, צומצמו והועברו למימד מרחבי ישמשו לניסוח תבנית המקום העירוני.

את המתודה עליה דיברנו בחרנו להמחיש באמצעות תרגילי סטודיו אותם ערכנו במהלך השנים האחרונות במסגרת התוכנית לעיצוב אורבני בבצלאל.

תרגילים בעיצוב אורבני

בהרצאה שקדמה לשלנו דיבר פרופ' אבי דגני מגיאו-קרטוגרפיה על נפלאות התכנון מבוסס מידע. פרופ' דגני הציג כלים סטטיסטיים שיש בהם כדי לסייע למתכננים לתכנן למציאות ספציפית ולציבור מאופיין. ההשוואה בין שתי ההרצאות וראייתן כגישות קוטביות סחפה את הקהל לדיון סוער. האמת היא שאין קיטוב בין הגישות אלא השלמה. הטיעון שלנו הוא שיצירת מרחב פואטי (ידע מקומי) מקדימה את השימוש במאגרי הביג דאטה (מידע מקומי) בתהליך התכנון, אך לחלוטין לא באה במקומו. יתרה מזו, ייתכן שבעזרת הביג דאטה אפשר לזהות ערכים ולהגדיר מאפיינים שישמשו אותנו בבואנו לעצב את המרחב הפואטי של המקום. זיהוי אפשרויות כאלה יעמוד במרכז מחקרנו המשותף בהמשך.

 

מפועלו של סטודיו שיגן:

עיצוב אנדרטאות | עיצוב בתי כנסת | קירות דקורטיביים